טכניקות חלופיות להתמודדות יעילה עם מצבי "קבעון התנהגותי" במערכת האישית
מבוא
במהלך האינטראקציות הבינאישיות שלנו עם כפיף, מונחה, קרוב או ממונה, נתקלים אנו לא אחת בתופעה, שעמיתנו לשיחה "נדחק" לנקודת אל – חזור (או על פי ההגדרה העממית "נכנס לפינה").
ואין ביכולתנו להזיזו משם, למרות ההיגיון או צדקת דברינו (בין אם סובייקטיבית או אובייקטיבית), כל מאמצינו נתקלים בעיקשות בלתי רציונלית או "שיתוק", שקשה לנו להבינו ולקבלו.
מעניין לציין, שתופעה זו של אי יכולת התמודדות עם סיטואציה, מתרחשת גם אצלנו, כאשר לאחר פרק זמן ובמבט לאחור מתקשים אנו להסבירה לאחרים ובעיקר לעצמנו, על שום מה ולמה היה הקושי בהתמודדות עם הסיטואציה, כאשר במרחק זמן מהתרחשות "האירוע", יכולנו לה, לעיתים אפילו בלי מאמץ מיוחד.
תופעה זו שקראנו לה "קבעון התנהגותי", המופיעה הן בתחום הרגשי והן בתחום ההכרתי, ניתנת ללמידה, להכירה ולזהותה, וחשוב מכך, יש בידינו אפשרות לפתח טכניקות וכלים להתמודדות עם התופעה, בין אם היא מתרחשת אצלינו ובין אם היא מופיעה במהלך האינטראקציה הבינאישית, עם עמיתינו למפגש.
עיקרי הדברים
הטכניקות העומדות לרשותינו להמנע מכניסה ו/או הכנסה למצב קבעוני ואופציות ליציאה ו/או הוצאה ממצב קבעוני, חולקו לשלושה תחומי פעילות בהתאם לר"מ.
א. הגישה ההדרגתית ויצירת המוכנות
הגישה ההדרגתית – התמודדות עם כל שינוי סיטואציה נדרש – אצלינו ו/או אצל האחרים – תהיה באופן הדרגתי כך, שהשינוי יחול בצורה הדרגתית המתואמת לקצב וליכולת שלנו או של אחרים.
יצירת המוכנות – הגעה לידי מוכנות להתמודדות עם הסיטואציה ע"י תהליך חשיבה עצמי או ע"י חשיפת עמיתינו בעזרת תהליך חשיבה עצמי לסיטואציה עתידית בזמן אמיתי, בכדי להביא לידי הכרות (מחשבתית) עם סיטואציה חדשה וע"י כך ליצור מוכנות להתמודדות טובה יותר עמה.
ב. שבירת סיטואציה
שבירת הסיטואציה המקבעת בעזרת לקיחת "פסק זמן" או מתן "פסק זמן", בין אם אצלינו ובין אם במהלך האינטראקציה הבינאישית עם האחרים.
ג. שיחת האיזון בעזרת משוב
קיום שיחת איזון תוך הקפדה על השלבים הראשונים
פתיחה – איזון ראשוני – מתן לגיטמציה לתחושות (אם…אז…)
עשרת נדבכי האיזון
שלב א'
- בירור העובדות ("מה קרה?") ומתן לגיטמציה לתחושות (אם…אז…).
- שיקוף הנאמר (ביצוע פרפרסה, בדרך של "אתה מתכוון ש…").
- יכולת התמודדות ("כיצד בכוונתך להתמודד עם האמור…").
- ענין לדעה נוספת ("האם רצונך לשמוע דעתי?").
- יכולת התמודדות – בדיקה עצמית (האם יוכל להתמודד עם הצעתי?).
שלב ב'
- התייחסות חיובית ("מה כן, אני חושב" ולהמנע "ממה לא, אני חושב").
- להמנע מביקורת ואינטרפרטציה (בלא ביצוע תהליך שיפוטי ובלא הדגשה "מה זה מזכיר לי").
- כאן ועתה (קרוב למועד ההתרחשות בלא ניהול חשבונות אישי…).
- נקודת מוצא אישית ("מה זה עושה לי" ולהמנע ממה שהאחר עושה כלומר,
לא "האם הבנת?", אלא, "האם הסברתי ברור?").
- ספציפיות (התייחסות ספציפית לאירוע או לעמית ולא כוללנית או חילופית).
סיכום
עסקנו בהתמודדות עם מצבי קבעון והציגה בפנינו את האופציות העומדות לרשותינו ב"שחרור עצמי" או "שחרור" עמיתינו ממצב קבעוני.
בכל מקרה, חשוב ששימוש בטכניקות הנ"ל ייקבע, בסופו של דבר, עפ"י אמות מידה העומדות בראש ובראשונה במבחן השכל הישר.
